משהו מוזר קורא(!) לי לאחרונה...
החודש קראתי שני ספרים. ולא סתם קראתי, גמעתי אותם - מתחילתם לסופם.
את הספר החדש שקראתי - כל הג'אז הזה שכתבה סנונית ליס, חיבבתי קודם כל בגלל השם והציור על הכריכה.
כשהתחלתי לקרוא ממש התאהבתי בו...
את רוב הטקסט בספר "כותבת" נערה צעירה ומגניבה בגיל 24, כך שרובו כתוב בשפה עדכנית, "קולית" ומלאת הומור.
מעבר לסיפור עצמו שהוא מעניין וגדוש ברגש, אני חושבת שהספר מעלה גם תהיות פילוסופיות מאוד מעניינות.
אנחנו רגילים שיש את "הטוב" ואת "הרע", את ה"גיבור" ו"האנטי-גיבור" ואנחנו ממהרים לקחת צד.
במיוחד כשבסרטים ובספרים תמיד מודגשים הצדדים החיוביים של הדמות ה"טובה" והשליליים של הדמות ה"רעה".
וכאן סנונית הצליחה כמעט "לבלבל", כי אני בטוחה שאם אותו סיפור היה מסופר בצורה אחרת, היינו נמהרים "לחרוץ דינים" ולהחליט מהר מאוד מי הטוב ומי הרע בסיפור.
אבל בספר הזה, בצורה מאוד יפה ומתוחכמת, גורמת לנו הסופרת להזדהות גם עם "הרע", לרחם עליו ואולי גם לחשוב שאם היינו במקומו, היינו נוהגים באותה צורה.
עד כאן ספויילרים. הספר "כל הג'אז הזה" הוא ספר מצוין, כיפי לקריאה, מעורר חשיבה ורגש ומבחינתי מומלץ בחום!
קצת אודות הסופרת
סנונית ליס - ילידת 1980, עיתונאית לשעבר ומנהלת חברת תוכן שיווקי, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה.
<< לפוסט הקודם לפוסט הבא >>
Comments