את מוריסי Morrissey ויכולותיו המופלאות גיליתי בסביבות גיל 15. למעשה, היו אלו הסמית'ס Smiths שמוריסי עמד בראשם (כסולן הלהקה וכותב השירים המוכשר ביותר).
אין עוד להקה שגרמה לי להזדהות כ"כ עמוקה עם שיריה וכל זאת בסרקסטיות ושנינות שקשה להתחרות בה ובקול עם הגוון המאוד מיוחד של מוריסי הגאון.
מוריסי כתב מאז ומתמיד על נושאים מורכבים כמו יחסים של אדם עם עצמו, יחסים של אדם עם הסביבה, יחסים של אדם עם השלטון, המשטר ואפילו יחסי אדם עם בעלי חיים. ותמיד בחוכמה ורגישות יוצאת דופן.
November Spawned A Monster | Suedehead, Cemetry Gates | Girlfriend In A Coma | Frankly, Mr Shankly | The Queen Is Dead | Bigmouth Strikes Again | Last Night I Dreamt That Somebody Loved Me | Panic
שירים אלו ועוד רבים וטובים היו חלק בלתי נפרד מפסקול נעורי, אך השיר שהיו ועודנו אהוב עלי במיוחד הוא Alma Matters שהפך לסוג של מוטו עבורי.
לשמחתי הרבה, שנים אחרי שהתבגרתי (קלות), אך עדיין עם מקום חם בלב למוריסי ושיריו (מאז התפרקה הלהקה ומוריסי המשיך בקריירת סולו משגשגת), מוריסי הגיע להופיע לראשונה בארץ. ההתרגשות היתה בשיאה. אני זוכרת אותי ואת אחותי מגיעות לפארק הירקון שעות לפני הזמן כדי ליהנות מהקסם.
את הופעתו הראשונה של מוריסי בארץ חימם אסף אבידן המעולה, שם גיליתי אותו לראשונה.
כל ההופעה רקדנו, שרנו את השירים וחזרנו לכמה שעות לגיל 16. היה מושלם!
לפני 4 שנים שוב חזר מוריסי לארץ, ולמרות שלא הייתי מעודכנת באלבומיו האחרונים, הרגשתי שאני חייבת להגיע שוב להופעה. עשיתי קצת שיעורי בית והספקתי לחרוש על כמה מהאלבומים החדשים והמשובחים שהוציא עד אז. גם אז הקסם נשמר וההופעה היתה מהנה ומלאת נוסטלגיה.
מאז התפרסם שמוריסי חולה בסרטן ואינו יכול להופיע. כבר חשבתי שלא אזכה יותר ליהנות מזיו פניו ורכות קולו בלייב.
אבל לפני כמה חודשים הגיעה הבשורה המשמחת - מוריסי חוזר להופיע בארץ בפעם השלישית.
אז נכון שקצת התרחקנו, ונכון שלא ממש עקבתי אחרי אלבומיו האחרונים, אבל אני עדיין שומרת לו חסד נעורים, והחלטתי שגם את ההופעה הזאת אני לא מפספסת. פעם שלישית, אנחנו כבר גילדה ;)
לשמחתי, פנו אלי מאתר איוונטים Eventim , המציע רכישת כרטיסים אונליין למגוון רחב מאוד של הופעות של אומנים מהארץ והעולם, לאחר שראו תגובה שלי בנושא ההופעה הקרבה של מוריסי בדף הפייסבוק של גלגל"צ.
אתר איוונטים הציע לי זוג כרטיסים למופע הנכסף, וכמובן שהאושר היה בשיאו.
ההופעה הפעם נערכה בקיסריה, שזה שינוי אווירה מרענן ביחס לשתי ההופעות הקודמות של מוריסי בארץ שהתקיימו בפארק הירקון (הלחות קצת יותר יוקרתית). גם הפעם הלכתי עם אחותי, שחולקת איתי את האהבה רבת השנים למוריסי.
(בדרך למוריסי)
כמובן שכבכל הופעה בינלאומית בארץ, ככל שמתקרבים ללוקיישן, כך סובלים יותר מפקקים.
סבלנו בשקט, מוריסי שווה את זה.
מה שלא סבלנו בכלל זה את התור של אלו שהיו צריכים לאסוף את הכרטיסים בקופות.
אני פשוט הדפסתי בבית את הכרטיסים שנשלחו אלי מאתר איוונטים, וכל מה שהייתי צריכה זה להראות את הכרטיס בכניסה ולתת לשומר לסרוק את הברקוד.
קלי קלות. תוך דקה היינו כבר בתוך האמפי.
גם המיקום היה מעולה. ישבנו בשורה רביעית וככל שהתקדמה ההופעה, כך התקדמתי אני לעבר השורה הראשונה :)
(הכי קרוב לסלפי עם מוריסי)
מוריסי מזדקן בחן. למרות היותו בן 57, הוא נראה מצויין, קולו עדיין צלול ומיוחד, והוא עדיין יודע לתת הופעה במלוא האנרגיה והצ'ארם.
מוריסי התחיל את ההופעה עם כמה שירים ידועים ואהובים ואח"כ המשיך לשירים שלי היו פחות מוכרים (מודה שהפעם לא היה זמן לשיעורי בית), אבל גם מהם הצלחתי ליהנות, מההקשבה למוזיקה, למילים מלאות המשמעות ולגוון קולו המיוחד.
דבר אחד קרה בהופעה שעדיין לא החלטתי אם הוא יותר חיובי או יותר שלילי.
באמצע ההופעה, שר מוריסי הצמחוני את אחד השירים המוכרים שלו שעוסקים באכילת בשר והתעללות בבעלי חיים - Meat is murder, וזאת בליווי של סרטונים קשים מאוד לעיכול של התעללות בבעלי חיים לצורכי שחיטה ואכילה. אני חושבת שכולם הזדעזעו והרגישו לא נעים. אחרי הכל...לא כ"כ כיף שמטיחים לנו את האמת בפרצוף, במיוחד כשבאנו ליהנות ולא לשמוע הטפות.
מצד שני, שאפו אחד גדול, על ניצול הבמה והמעמד כדי לנסות לגרום לאנשים להיות קצת אנושיים יותר (מודה שעדיין לא הפכתי לצמחונית, אבל המראות הקשים עדיין מהדהדים בראשי וגורמים לי לחשוב).
הנה הוידאו, תחליטו בעצמכם:
אח"כ שוב המשיך מוריסי עם תמהיל של משהו כמו שיר אחד מוכר ואהוב לשלושה חדשים (יחסית).
הנה עוד כמה סרטונים שצילמתי במהלך ההופעה:
ולפינאלה, מוריסי כהרגלו החליף שוב חולצה, וגרם לנו לשיר יחד איתו את מילות השיר הנפלא Irish blood English heart
האם תהיה פעם רביעית?!?
